פוטו-ווייס (Photovoice)

 

שיטת תיעוד אשר שפותחה על ידי קרוליין וואנג ואן – מרי בוריס

(1994, Burris & Wang), כמתודה באמצעותה מתעדים משתתפי המחקר דרך צילום (Photo) ונרטיב הנלווה לצילום (Voice) נושאים הרלוונטיים לחייהם. טכניקה זו משמת עבור משתתפי המחקר אמצעי לחקור את חיי היום-יום שלהם ואת סביבתם, וכלי לבחינה רפלקטיבית על חייהם ותפיסת עולמם זאת במטרה לפעול ליצירת שינוי, כחלק מפרקטיקה של העצמה חברתית ואישית. פוטו-ווייס מבוססת על ההבנה כי משתתפי המחקר הם שותפים ומשתפי פעולה בתהליך יצירת הידע; שהמשתתפים מומחים בחייהם שלהם וחופשיים לבטא את הנושאים שהם בעלי חשיבות עבורם (Dupuis & Genoe, 2013). שיטת הפוטו-ווייס מיושמת במסגרת מחקר פעולה משתף בו חברי הקהילה לוקחים חלק אקטיבי מתוך כוונה ליצור ידע משותף, ביחס לסוגיות רלוונטיות לקהילה בה מדובר.

​

העבודה הקבוצתית בפוטו-ווייס  מבוססת על מפגשים קבוצתיים במסגרתם מציגים חברי הקבוצה את הפוטו-ווייס שהכינו במהלך השבוע, כבסיס ליצירת דיאלוג ביקורתי, תיעוד ידע המבוסס על הניסיון הנחווה (Lived experience) כוחות ונכסי הקהילה. מפגשי הקבוצה מאפשרים את צמיחתן של תובנות חדשות והרחבת נקודות המבט אודות הקהילה בה מדובר והנושאים שמעסיקים את חבריה. בסיום התהליך הקבוצתי מוצגת תערוכה המורכבת מהידע נוצר יחד במטרה לשתף את אנשי המקצוע והציבור הרחב ובמטרה להשלים את תהליך העיבוד האישי והקבוצתי ולהשפיע על קובעי המדיניות.